אלון הגליל

כיוון שלא התקבל הסבר, ניתן לשער שהכוונה היא שבנינו כאן ישוב לתפארת ב-40 שנה למרות יער האלונים ("החורש") שאולי מאיים עלינו ואיננו רוצים להיות כמוהו (מזכיר פסוקים מהתנ"ך כמו "כעזובת החורש והאמיר" (ישעיהו י"ז 9) או "והשימותי גפנה ותאנתה... ושמתים ליער (הושע ב' 14)

ובכן, יער אלון התבור קיים כאן כבר אלפי שנים. עבר את כל המלחמות ומספר כריתות, ובמחזור חיים מופלא, בכל שנה הוא מתמודד עם הקיץ היבש, כולל תקופות בצורת ארוכות, ואחרי השלכת הוא מתחדש כל שנה באביב. כשהקמנו את היישוב, העצים היו כ-37 שנים אחרי הכריתה האחרונה. מאז עברו עוד 40 שנה, והם ממשיכים וגדלים בהדרגה.

בתכנון השכונות, אנו משתדלים להעמיד את הבתים כך שיפגעו פחות עצים, אבל עצים רבים הועתקו, והיו שהושארו אבל התחילו להתייבש תוך כדי הבניה, את חלקם הצלנו. ובשנים האחרונות, יש תופעה של התייבשות עצים, כבר מעל 50 עצים ב-20 השנים האחרונות, ומאות בישובים אחרים באזור. זאת עקב הפרת תנאי הגידול הטבעיים של האלונים.

הקמנו את היישוב בתוך היער. נכנסנו לתחומו, ואנו משתדלים לשמור עליו. עצי היער מפוזרים בחצרות וצמרותיהם ממשיכות את היער. זה ייחודו הנופי של היישוב, ואנו בצניעות מצווים לשמור על היער שמארח אותנו ולהשתלב בתוכו תוך בניית קהילה ייחודית שהיער הוא חלק בלתי נפרד ממנה.

גם אם לא זו הייתה הכוונה של אותה כותרת, אז לרגל ההתארגנות לשנת ה-40, אולי הצבנו כאן מבוא לשנה זו.